זהר

תעב) בשעתא דאמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, דהא אינון מקורין אושיטו ואנגידו מיין מעילא, לאתר דיסודא דמלכא עילאה. כדין ארעא דהוות טמירא גו תתא, אתקשטת ואתתקנת לאתחזאה. דאי לא אתתקן האי אתר, ארעא לא אתחזיאת. דהאי אתר לא אתתקן בנגידו דמיין עילאין, בר למיתן לנוקבא.

פירוש הסולם

תעב) בשעתא דאמר יקוו וגו': בשעה שאמר, יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, אז מקורות המים הושיטו והמשיכו מים ממעלה למקום יסוד המלך העליון. אז הארץ שהיתה נסתרת למטה, נתקשטה ונתתקנה להראות. שאם מקום זה, שהוא יסוד, לא נתתקן, לא היתה נראית הארץ. כי מקום זה לא נתתקן בהמשכת מים עליונים. אלא כדי לתת לנוקבא, שהיא המלכות.