זהר

תס) וע"ד כתיב הכא שירה, דכתיב אשירה נא לידידי. שירה ודאי, דהא אקרי לאולדא, דכר, דהא אקרי ידיד, עד לא יפוק לעלמא.

פירוש הסולם

תס) ועל דא כתיב וכו': ועל כן כתוב כאן שירה, שכתוב ​אשירה נא לידידי. ולא תוכחה, כנ"ל (באות תנ"ב) הוא שירה ודאי, כי נקרא להוליד זכר. כלומר, בשביל שהזכיר לידידי, יורה על הולדת זכר, שהוא יצחק, שהוא מוחין דקו שמאל מבינה, שהוא עלמא דדכורא, (כנ"ל באות תנ"ה) דהא אקרי ידיד עד לא יפוק לעלמא. כי יצחק נקרא ידיד, מטרם שיוצא דרך זו"ן הנקראים עולם, דהיינו בעודו בחינת קו שמאל בבינה (כנ"ל באות תנ"ג) וע"כ הוא דכר כמו בינה. ולפיכך כתיב כאן אשירה כי בדכר שהוא ג"ר, נוהג שירה.