זהר

תסח) ארז"ל בשעתא דברא קב"ה לאדם, ברא ליה בגינתא דעדן, וצוהו על שבע מצות, חב, ואתגרש מגינתא דעדן, ותרי מלאכי שמיא, עזא ועזאל, אמרו קמי קב"ה, אלו הוינא אנן בארעא, הוינא זכאין, א"ל קב"ה, וכי אתון יכלין על יצרא בישא, אמרו קמיה יכלין, מיד אפיל לון קב"ה, כד"א הנפילים היו בארץ, וכתיב הגבורים וגו', ובשעתא דנחתו לארעא, עאל בהו יצרא בישא, שנאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, חבו ואתעקרו מקדושתייהו. ע"כ.

פירוש הסולם

תסח) ארז"ל, בשעתא דברא קב"ה לאדם, ברא ליה בג"ע, וצוהו על ז' מצות, חב, ואתגרש מג"ע: אמרו רבותינו ז"ל, בשעה שברא הקב"ה את האדם, ברא אותו בגן עדן, וצוהו על ז' מצות (כנ"ל אות רנ"ט) חטא בעה"ד, ונגרש מג"ע. עזא ועזאל אמרו קמי קב"ה, אלו הוינא אנן בארעא הוינא זכאין: ב' מלאכי שמים, עזא ועזאל, אמרו לפני הקב"ה, אלו הינו אנחנו בארץ, כמו האדם, הינו צדיקים.
א"ל קב"ה וכי אתון יכלין על יצרא בישא, אמרו קמיה יכלין. אמר להם הקב"ה, וכי יכולים אתם להתגבר על יצר הרע השולט בארץ, אמרו לפניו, אנו יכולים. מיד אפיל לון קב"ה, כד"א, ​הנפילים היו בארץ, וכתיב הגבורים וגו'. מיד הפיל אותם הקב"ה משמים לארץ וז"ש הנפילים וגו', וכתוב הגבורים וגו'. ובשעתא דנחתו לארעא עאל בהו יצרא בישא, שנאמר ויקחו וגו' חבו ואתעקרו מקדושתייהו. ובשעה שירדו לארץ נכנס בהם יצה"ר, שנאמר,​ ויקחו להם נשים וגו', חטאו ונעקרו מקדושתם.