זהר

תסח) ואי תימא, מאן אתר אתי לון מרעין. ת"ח כתיב, ויי' חפץ דכאו החלי. ויי' חפץ, דכאו, אתרעי למחאה ליה, ולמיהב ליה מרעין, בגין לזכאה לון לעלמא דאתי, ולא מסטרא אחרא, ואלין אקרון יסורין דאהבה, וכלא בחד מתקלא דקודשא סלקא.

פירוש הסולם

תסח) ואי תימא מאן וכו': ואם תאמר, מאיזה מקום באות עליהם המחלות. בוא וראה, כתוב וה' חפץ דכאו החלי. וה' חפץ דכאו, היינו שחפץ להכות אותו ולתת לו מחלות, כדי לזכות אותו לעולם הבא. אבל אינם באות מסטרא אחרא. ואלו נקראים יסורין של אהבה. והכל עולה במשקל קדש אחד.