זהר

תסו) ויטעהו שורק כד"א ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. כלה כתיב בהא. מכאן שארי אברהם לאולדא לעילא, ומהאי נפק זרע אמת. כלה זרע אמת, ודאי, היינו דכתיב, כה יהיה זרעך, וכלא חד מלה, זכאה חולקהון דישראל, דירתו ירותא קדישא דא.

פירוש הסולם

תסו) ויטעהו שורק, כד"א וכו': הוא כמו שאתה אומר. ​ואנכי נטעתיך שורק, כלה זרע אמת כל"ה כתיב בה' והוא כמו שהיה כתוב כל ה', שהיא המלכות, זרע אמת. פירוש. כי ויטעהו שורק, היינו על ידי שהבינה חזרה והורידה הי' מאויר והחזירה אליה אתוון אל"ה, שאז יצא קו שמאל הנקרא שורק, (כנ"ל דף קמ"ח ד"ה אברהם) שה"ס אור החכמה בלי חסדים כמ"ש שם. והשפיעה הבינה מוחין הללו אל המלכות. ואז אומר הכתוב כל ה' זרע אמת. כי אור החכמה שמאירה הבינה אל הכרם, נקרא אמת. וז"ש מכאן שארי אברהם לאולדא לעילא, ממצב הזה, דהיינו אור השורק, התחיל אברהם להוליד למעלה את יצחק, (כנ"ל באות תנ"ז) כי הוא בחינת שורק הזה כנ"ל. וז"ש ומהאי נפק זרע אמת כל"ה זרע אמת ודאי, כי הארת החכמה נקרא אמת כנ"ל. וז"ש היינו דכתיב כ"ה יהיה זרעך, זה שכתוב כ"ה יהיה זרעך, כי קו שמאל הזה בעת שמאיר במלכות נקראת המלכות כ"ה, (כנ"ל דף קמ"ח ד"ה אברהם) וכלא חד מלה, והכל דבר אחד הוא, דהיינו, שורק, זרע אמת, לידת יצחק, כה יהיה זרעך, הם כולם דבר אחד, שהוא הארת קו שמאל מהבינה, כמבואר. זכאה חולקהון וכו', אשרי חלקם של ישראל שיורשים ירושה גדולה הזו. כי מוחין אלו נקראים ירושה, להיותם מלמעלה מזו"ן, וזו"ן מקבלם מאו"א בדרך ירושה. וכן ישראל. בדומה לבן היורש את אביו, שזוכה בו אע"פ שאינו מעשה ידיו, כן זוכה זו"ן במוחין דבינה, אע"פ שמצד עצמו אין לו בהם כלום. וכן ישראל מזו"ן.