זהר

תסו) וא"ת הא ציצית לא קיימא בפתחא, האיך קיימא זכור בלחודוי, והא תנן זכור ושמור כחדא אינון. אלא, מזוזה איהי כלול זכור ושמור. תנן, זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, וכחדא אינון, ומזוזה כלל דתרוייהו, כלל דכר ונוקבא כחדא.

פירוש הסולם

תסו) וא"ת הא ציצית וכו': ואם תאמר, הרי ציצית אינן נמצאות בפתח, ואיך נמצא שם זכור בלבד, שהוא מזוזה, והרי למדנו, זכור ושמור הם אחד. שאין זה בלי זה. ומשיב, אלא מזוזה כוללת זכור ושמור. שלמדנו, זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, וכאחד הם, ומזוזה היא הכלל של שניהם, כלל דבר ונוקבא ביחד.