זהר

תסה) ויעזקהו, כהאי עזקא דאסתחר לכל סטרין. ויסקלהו, דאעדי מניה ומחולקיה, כל אינון רברבין, כל אינון תריסין, כל אינון כתרין תתאין, והוא נסיב ליה להאי כרם לחולקיה, דכתיב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.

פירוש הסולם

תסה) ויעזקהו, כהאי עזקא וכו': ועתה מבאר הכתוב, איך יצא ונולד הכרם מקרן בן שמן, דהיינו על ידי עליתה אל הבינה. ואומר ויעזקהו פירושו, שצמצם והגדיר אותו סביב סביב, כמו טבעת המקפת מכל הצדדים. ודורש, ויעזקהו, מלשון עזקא, שפירושו טבעת. פירוש הכתוב הולך ומביא תקונה של הכרם מקטנותה עד גדלותה שנעשה מפאת עליתה אל הבינה. והנה בתחילה, כשעלתה המלכות אל הבינה, נבחן, שי' נכנסה באור הבינה ונעשה אויר. ונתמעטה הבינה לו"ק, כי אז נפלו ממנה ג' אתוון אל"ה לזו"ן, והיא נשארה באתוון מ"י. ואז גם זו"ן נתמעטו לו"ק, (כנ"ל ב"א דף מ"ג ד"ה יהי) ועל מצב הזה אומר הכתוב, ויעזקהו, שהקיפו מכל צד, דהיינו שצמצם אותה לו"ק, מחמת הי' שנכנסה לאור הבינה ונעשה אויר. שפירושו קומת רוח, שהוא ו"ק.
ויסקלהו, דאעדי וכו': ויסקלהו, פירושו שהסיר מהכרם ומחלקו, כל אלו הגדולים וכל אלו השרים וכל הכתרים התחתונים. פירוש, ע"י עלית המלכות לבינה, שנתמעטה אז לו"ק בלי ראש, הסיר המאציל מן המלכות כל כחות הגדולים של הס"א שהיו דבוקים במלכות. כי אחר שנתמעטה לו"ק אין להם מה לינק ממנה, והוא נסיב ליה להאי כרם לחולקיה, ואז הוא, דהיינו הבינה, לקח את הכרם לחלקו, דהיינו שנתדבקה בהבינה ונעשתה לחלק מן הבינה. שכתוב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. כי לפי שהמלכות נעשתה לחלק מן הבינה, נעשו גם ישראל לחלק מן הבינה. להיותם דבוקים בה.