זהר

תסד) אר"ש, בשעתא דנפיק יהושע נער. אתער נער דלעילא, ואתתקן בכמה תיקונין בכמה זיינין, דאתקינת ליה אמיה, לקרבא דא, לנקמא נוקמא דברית. והיינו דכתיב, חרב נוקמת נקם ברית, ודא הוא רזא דכתיב, ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. לפי חרב ודאי, ולא לפום רומחין וזיינין, אלא בחרב ודאי היא, האי דאקרי חרב נוקמת נקם ברית.

פירוש הסולם

תסד) אר"ש בשעתא וכו': א"ר שמעון, בשעה שיצא יהושע נער, התעורר נער העליון, מטטרון, והתתקן בכמה תקונים בכמה כלי זיין, שהתקינה לו אמו, שהיא השכינה, למלחמה זו, לנקום נקם ברית. והיינו שכתוב, חרב נוקמת נקם ברית. וזהו סוד שכתוב, ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. לפי חרב ודאי, ולא לפי רמחים וכלי זיין, אלא בחרב, ודאי היא, זו שנקרא, חרב נוקמת נקם ברית.