זהר

תסד) וזכור ושמור, כללא דכל אורייתא. זכור, איהו פרשת מזוזה. ואיתימא מזוזה בנקבה מדבר. הכי הוא ודאי, אבל פרשתא דא, זכור כלול בנקבה. שמור איהו ציצית.

פירוש הסולם

תסד) וזכור ושמור כללא וכו': וזכור ושמור הוא כלל כל התורה, שזכור הוא ז"א, וכולל רמ"ח מצוות עשה, ושמור היא מלכות, וכוללת שס"ה ל"ת. זכור, הוא פרשת מזוזה. ואם תאמר, מזוזה מדבר בנקבה, כלומר, שהיא מלכות, וזכור הוא ז"א. ומשיב, כך הוא ודאי, שמזוזה היא נקבה, אבל פרשה זו זכור כלולה במזוזה שהיא נקבה. שמור, הוא ציצית.