זהר

תסד) חנק ו', אתעביד חוט, כגוונא דא זרקא, ועלה י׳ דעזקא בחוטא למהוי כריך לה על צואר. ורזא דמלה אבינו מת במדבר. מק״ף והול״ך אינון ה״ה. חד מקיף ליה. וחד הולך עד דחנקין ליה. ובגין דא אמר קב״ה, ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל.

פירוש מעלות הסולם

תסד) חנק ו׳ אתעביד וכו׳: לדון במיתת חנק אל הסט״א, מרומז בשם הוי״ה באופן זה: ו' שבשם, נעשה כמו חוט, כעין זה זרקא, שצורתו כמו חוט כרוך ~, ועליו צורת י שהיא הטבעת בחוט להיות כרוך בצואר של הסט״א להחניקה. וסוד הדבר אבינו מת במדבר, שהטעם שעל מלת אבינו, הוא זרקא. מקף והולך הם ב׳ ההי״ן של השם, שהם סוד ב׳ מיני דינים, א׳ של מלכות שבבינה, וב׳ של המלכות דמדת הדין, אחד מקיף אותו לסמא״ל ואחד הולך עד שחונקים אותו. ומשום זה אמר הקב״ה, שה״ס ז״א הנקרא הוי״ה, ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל. (עי׳ בזהר בראשית א׳ מאות ק״ע בסולם מאמר אני אני הוא).