תסג) וכדין דן דינא, ועביד דינא. דן דינא, דכל בועל ארמית קנאין פוגעין בו. ועביד דינא, דכתיב וידקור את שניהם. וע"ד כתיב הכא, השיב את חמתי. וכתיב התם, השיב אחור ימינו מפני אויב, מה להלן לאחורא, ה"נ לאחורא. וע"ד יו"ד דפינחס הכא, יו"ד דיצחק. וכלא הוא מעל בני ישראל, דכד חמא ההוא חמה, חמא ליה דהוה נחית על רישיהון דישראל.
תסג) וכדין דן דינא וכו': ואז דן דין ועשה דין. דן דין, שכל בועל ארמית קנאים פוגעים בו. ומותר לפגוע בזמרי. ועשה דין, שכתוב, וידקור את שניהם. וע"כ כתוב כאן, השיב את חמתי, וכתוב שם השיב אחור ימינו וגו' מה השיב הנאמר שם הוא לאחור אף השיב את חמתי הנאמר כאן הוא לאחור. וע"כ הי' שנתוספה כאן בפינחס היא הי' שביצחק. שרומזת ליסוד (כנ"ל אות תנ"ז) והכל הוא מעל בני ישראל, כי כשראה אותה חימה, ראה אותה שהיתה יורדת על ראשיהם של ישראל. וע"כ כתוב, השיב את חמתי מעל בני ישראל.