זהר

תסג) א"ר נהוראי, אסהדנא, על מאן דנפק מתרע ביתיה בעיטופא דמצוה, ותפילין בראשו, בשעה דנפיק בין תרין תרעין, אזדמנא שכינה עליה. ותרין מלאכין דקיימין עליה, חד מימינא, וחד משמאלא. וכולהון מלוין ליה עד בי כנישתא, ומברכין ליה. וחד מקטרגא דאיהו קיימא קמי פתחי דבר נש אזיל מבתרייהו, ועל כרחיה אתיב ואמר אמן

פירוש הסולם

תסג) א"ר נהוראי אסהדנא וכו': אר"נ, מעיד אני על מי שיוצא משער ביתו בעטוף של מצוה, ותפלין בראשו, בשעה שיוצא בין שני שערים, דהיינו בין שער ביתו לשער בית הכנסת, השכינה מזדמנת עליו. וב' מלאכים עומדים עליו, אחד מימינו ואחד משמאלו. וכולם מלוים אותו עד בית הכנסת, ומברכים אותו, ומקטרג אחד העומד לפני פתחי בתיהם של בני אדם, הולך מאחריהם. ובעל כרחו, משיב ואומר אמן על ברכותיהם.