זהר

תסב) אמר ליה, הכי הוא ודאי, ושבחא דמשה אהרן ומרים, הוה יתיר מכל בני עלמא, דאינון מיתו לבר מארעא קדישא, דמשה אהרן ומרים לבר מארעא קדישא מיתו, וכלהו מיתו ע"י דההוא מחבלא, בר אינון משה ואהרן ומרים, דלא מיתו אלא ע"י דקודשא בריך הוא. אבל אינון דמתין בארעא קדישא, לא מתין ע"י דההוא מחבלא, דהא ארעא קדישא לא קיימא ברשו אחרא, אלא ברשו דקודשא בריך הוא בלחודוי.

פירוש הסולם

תסב) אמר ליה הכי וכו': א"ל, כל הוא ודאי, שהשבח של משה ואהרן ומרים היה יותר מכל בני העולם. כי הם מתו בחוץ מארץ הקדושה, וכולם מתו ע"י מחבל ההוא, חוץ ממשה אהרן ומרים, שלא מתו אלא ע"י הקב"ה. אבל אלו שמתים בארץ הקדושה, אינם מתים ע"י מחבל ההוא, כי ארץ הקדושה אינה עומדת ברשות אחרת, אלא ברשות הקב"ה בלבדו.