תסב) פנחס דא יצחק, וקם פנחס ודאין דינא, ומתלבש בגבורה תקיפא דאיהו שמאלא. ובג"כ זכה לימינא. הכא אתכליל שמאלא בימינא. השיב את חמתי מאי השיב את חמתי. אלא אלין אינון ג' ממונים דגיהנם: משחית, אף, וחימה, בגין דחמא ההוא חמה, דהוה פשיט ואתמשך מסטרא דיצחק, מה עבד, אתלבש איהו ביצחק, ואחיד בההוא חימה, כמאן דאחיד בחבריה, ואתיב ליה לאחורא.
תסב) פנחס דא יצחק וכו': פנחס זה יצחק, שפנחס עמד ודן דין של זמרי וכזבי, ונתלבש בגבורה החזקה שהיא שמאל הנקרא יצחק. ומשום מעשה הזה זכה פנחס לימין, דהיינו שזכה לכהונה שהיא חסד, כאן נכלל שמאל בימין. השיב את חמתי, מהו השיב את המתי. ומשיב, אלו הם ג' ממונים שבגיהנם, הנקראים משחית אף וחימה. כי פנחס ראה אותה החימה מתפשטת ונמשכת מצד יצחק, מה עשה, התלבש הוא במדרגת יצחק, שהוא השורש של חימה, ואז אחז באותה חימה, כמי שאוחז בחבירו ומשיבו לאחור. פירוש. חימה, היא דינין דדכורא, שה"ס הדינין הנמשכים מקו שמאל שהוא יצחק. וכיון שישראל חטאו בעבודה זרה שה"ס המשכת השמאל ממעלה למטה, נתפשטה עליהם החימה, ואז נתלבש פנחס בשמאל שהיא יצחק, שהוא שורש החימה, ע"כ אחז בה כמו אדם האוחז בחבירו ודחף אותה לאחור. כמ"ש לפנינו.