פירוש הסולם
תסא)
ת"ח ברה"ש אתיליד אדם, ברה"ש ודאי רזא לעילא ותתא. ר"ה לעילא ר"ה לתתא: בוא וראה,
ברה"ש נולד אדם, ברה"ש, הוא ודאי סוד למעלה ולמטה, בזו"ן הנק' אדם העליון, ובאדם של מטה. שיש ר"ה למעלה דהיינו סוד זו"ן בשעה שהם בדין, ויש ר"ה שלמטה, דהיינו ר"ה בזמן, שהוא יום הששי לבריאת העולם, שבו נברא אדם התחתון. ומשמיענו בזה, שאדם נברא בסוד הדין, כי נברא בר"ה של מטה, הנמשך מהבחינה שכנגדו למעלה דהיינו מר"ה שלמעלה, שהוא זו"ן בשעת הדין כנ"ל.
בר"ה עקרות נפקדות, מנלן דבר"ה הוה דכתיב וה' פקד את שרה, וה' דייקא דא ר"ה: בר"ה נפקדים העקרות: מנין לנו שהיה בר"ה, ואומר, שכתוב. וה' פקד את שרה, וה' שבהכתוב הוא מדויק, שהוא להורות, שבר"ה היה הפקידה כי כל מקום שנאמר וה', יורה על ז"א ובית דינו, שה"ס ר"ה של מעלה.
ובגין דנפיק אדם מר"ה נפק בדינא, ועלמא קיימא בדינא ובגיני כך לפתח ודאי חטאת רובץ, בגין לאתפרעא מינך: ומשום שאדם נולד בר"ה, הוא נולד בדין, והעולם עומד אז בדין, ועל כן ודאי, אשר לפתח חטאת רובץ, שהוא מלאך המות כנ"ל. כדי להפרע ממך.
ואליך תשוקתו עד דתשתצי, ואליך תשוקתו של מלאך המות להעניש אותך עד שישמידך.
