תסא) ואי תימא, הא חושבנא לא תלייא אלא בעיינין דילה, והכא חושבנא לעילא ביצחק. אלא ודאי הכי הוא, בגין דיצחק תליא ואתמשך בההוא אתר דאינון עיינין, דתמן דיינין דינין דכל עלמא, דהא עיינין דילה, אינון שבעין קתדראין אתר דדינין דעלמא, ואקרון סנהדרין. וע"ד כלא חד, בגין דיצחק ואינון כחדא אזלין, וכלא שפיר.
תסא) ואי תימא דא וכו': ואם תאמר, הרי החשבון שה"ס חכמה (כנ"ל פקודי אות כ"ח) אינו תלוי אלא בעינים שלה, דהיינו בהארת חכמה שבמלכות. כי עינים הן חכמה. ואין החכמה מגולה אלא במלכות, ולא בספירה אחרת (כנ"ל ב"א אות ש"מ ד"ה ועוד כמה) וכאן אתה תולה החשבון למעלה ביצחק, שהוא קו שמאל דז"א. ומשיב, אלא ודאי כך הוא, שהחשבון שה"ס חכמה תלוי ביצחק, משום שיצחק תלוי ונמשך במקום ההוא שנקרא עינים, דהיינו שנמשך אל החכמה שבמלכות, ששם דנים דינים של כל העולם, כי כל הדינים שבעולם, שרשם בדינים דחכמה, כי העינים שלה הן עין כסאות של דין שהם המקום של הדינים שבעולם, ונקראים עין סנהדרין. שהמספר עין הוא, משום שנמשכים מעינים שלה. וע"כ הכל אחד, משום שיצחק והעינים דמלכות הולכים כאחד. כי המלכות נבנית מיצחק וממנו הן העינים שלה שהוא קו שמאל, וע"כ שניהם אחד. והכל יפה.