זהר

תסא) האי רקיעא עילאה, לית ביה דיוקנא כלל. לית מאן דאסתכל מתמן ולהלאה, כולא סתים וחתים בגושפנקא. רקיע פריש ע"ג רישי דחיון לעילא, מזונא דילהון נטיף מההוא רקיעא. ולתתא כלהו קיימין בקיומא, מתחות האי רקיע.

פירוש הסולם

תסא) האי רקיעא עלאה וכו׳: הרקיע העליון הזה, דז"א, הנטוי על ראשיהם, אין בו צורה כלל, דהיינו צורת החכמה, אין מי שמסתכל, משם ולהלאה הכל סתום וחתום בטבעת. הרקיע פרוש על ראשי החיות למעלה, מהרקיע הזה נוטף המזון שלהם. ולמטה נמצאים כולם בקיום דהיינו בהארת חכמה, תחת הרקיע הזה. (כנ"ל באות תנ"ח).