תנ) ו' עלאה, תפארת. בין שית פרקין דתרין דרועין. ובגין דא, ו' ו', גוף וברית חשבינן חד. ואינון פורשי כנפים למעלה, לקבל ו' עלאה עלייהו. ומסטריה, אתקריאו נביאי האמת, סוככים בכנפיהם על ברית, דאיהו ו' תניינא, וצדיק יסוד עולם. ובגין דא, נצח והוד, טוחנים מן לצדיקייא, דאינון מסטרא דצדיק יסוד עולם, דאיהו בינייהו. ובגין דא אתקריאו טוחנות.
תנ) ו' עלאה תפארת וכו': ו' העליונה, שבשתי ווין של ו"ו במילוי, היא תפארת משום שהוא קו האמצעי בין ששה פרקים שבשתי זרועות, ומשום זה גוף וברית, שהם ת"ת ויסוד נקראים ו' ו'. דהיינו ב' ווין של ו"ו במילוי. ואנו חושבים אותם לאחד. והם, נו"ה, פורשי כנפים למעלה, כנגד ו' עליונה שעליהם, שהיא ת"ת, ומצדו נקראים נו"ה נביאי האמת. כי ת"ת נקרא אמת. סוככים בכנפיהם על ברית, דהיינו יסוד, שהוא ו' השניה, שהיא צדיק יסוד עולם. ומשום זה נצח והוד טוחנים מן לצדיקים שהם מצד צדיק יסוד עולם, שהוא ביניהם, כי צדיק, שהוא יסוד, הוא קו האמצעי בין נצח והוד, ומקבל מהם המן שהם טוחנים, ומשום זה נקראים נצח והוד. טוחנות.