זהר

תנ) ושריך בבקר יאכלו. ולא בכולי יומא, בבקר, ולא בזמנא אחרא דיומא. ותניא בשעתא דחמה זורחת, ואתיין וסגדין ליה לשמשא, רוגזא תלי בעלמא, בשעתא דמנחה רוגזא תלייא בעלמא. מאן גרים האי, משום דמלכך נער, ההוא דאקרי נער.

פירוש הסולם

תנ) ושריך בבקר יאכלו: ולא בשאר שעות היום. כי בבוקר, משמע ולא בזמן אחר שביום. כי למדנו, בשעה שהחמה זורחת ובני העולם משתחוים אל השמש, הנה כעס תלוי אז בעולם. וכן בשעת המנחה תלוי כעס בעולם, שאז זמן הדין, (כנ"ל ב"א דף ק"ל ד"ה תנינא ע"ש) מי גרם זה, משום דמלכך נער, אותו שנקרא נער, דהיינו מטטרון. כנ"ל.