זהר

תנט) ואמר ר' יהודה, מאי דכתיב הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ. אלא הכי קאמר, הלא אם תיטיב עובדך שאת מאי שאת כדכתיב יתר שאת דהא בוכרא שבחא אית ליה בכלא תדיר. ותלייא בעובדוהי, ועל דא אם תיטיב שאת. ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ.

פירוש הסולם

תנט) ואר"י, מ"ד, הלא אם תיטיב שאת וגו', אלא הכי קאמר, הלא ​אם תיטיב עובדך שאת: ואר"י, מהו פירושו של הכתיב, הלא אם תיטיב שאת, ואומר, אלא כן אמר לו הקב"ה. אם תיטיב מעשיך שאת. ושואל שוב, מאי שאת כדכתיב ​יתר שאת דהא בוכרא שבחא אית ליה בכלא תדיר. ותלייא בעובדוהי, וע"ד וכו', ושואל מהו שאת, ואומר שהוא כמ"ש אצל ראובן בכור יעקב, יתר שאת, כי להבכור יש תמיד מעלה ויתרון בכל דבר, והוא תלוי במעשיו, וע"כ אמר לו הקב"ה, אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב וכו'.