זהר

תנט) ובג"כ יצחק, דינא קשיא, נפק לאחדא לחולקיה ולאולדא וחסד אקרי. וע"ד יעקב אשלים כלא, מהאי סטרא, ומהאי סטרא, מסטרא דאחידו אברהם ויצחק לחולקיהון לעילא, הוא שלימותא. מסטרא דאתיהיב להו לאולדא מתתא לעילא הוא שלימותא. וע"ד כתיב ישראל אשר בך אתפאר. ביה אתאחידו גוונין מעילא ומתתא.

פירוש הסולם

תנט) ובגין כך יצחק וכו': ומשום זה יצחק שהוא דין קשה, שהוא קו שמאל שנסתם מחמת חסרון הלבוש של חסדים (כנ"ל ב"א דף ק"ל ד"ה תנינא) יצא להשלים את חלקו ולהוליד את קו האמצעי שהוא יעקב, ונקרא חסד, דהיינו שתמשיך קומת חסדים על מסך דחירק, שה"ס קו אמצעי הנקרא יעקב, שהרבה החסדים, ואז נכללו ימין ושמאל זב"ז, כנודע. ועל כן יעקב השלים הכל מצד הימין ומצד השמאל: מצד שנכללו אברהם ויצחק בחלקיהם למעלה ע"י יעקב שהוא קו אמצעי, שבזה נשלמו החסדים שבימין הוא שלימות אחד של יעקב. ומצד שניתן להם להוליד ממטה למעלה הוא שלמות ב' ליעקב. כלומר מצד, שנשלם החכמה שבשמאל, על ידי התלבשות בחסדים שבימין, שאז החכמה מאירה ממטה למעלה, ונעשה ראוי להוליד כנ"ל. שכל זה נשלם ע"י יעקב, הריהו שלימות ב' של יעקב. הרי שיעקב השלים מהאי סטרא ומהאי סטרא, מצד הימין ומצד השמאל. כמבואר. ועל כן כתוב, ​ישראל אשר בך אתפאר. כי בו בישראל נשלמו הגוונים, דהיינו האורות מלמעלה ומלמטה.