זהר

תנח) פתח ר' חזקיה ואמר, והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה, אלין אבני יקרין עלאין, דאתקרון אבני המקום, כד"א ויקח מאבני המקום. והא אוקמוה. והאבנים על שמות בני ישראל, כמה דאית י"ב שבטים לתתא, הכי נמי לעילא תריסר שבטין, ואינון תריסר אבנין יקירין, וכתיב ששם עלו שבטים וגו', עדות לישראל דא ישראל, רזא דלעילא, וכלהו להודות לשם ה', וע"ד והאבנים תהיין על שמות בני ישראל.

פירוש הסולם

תנח) פתח ר' חזקיה וכו': פר"ח ואמר, ​והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה. אלו הן אבנים יקרות עליונים הנקראות אבני המקום, כמש"א ​ויקח מאבני המקום, ובארוהו. דהיינו ספירות הנוקבא, כי הנוקבא נקראת מקום. והאבנים על שמות בני ישראל שתים עשרה: כי כמו שיש י"ב שבטים למטה, כן יש למעלה, בנוקבא, י"ב שבטים, והם י"ב אבנים יקרות, פירוש. ארבעה טורי אבן ה"ס חו"ב תו"מ שבה, וכל אחת מהם כלול מג' קוין, הם שתים עשרה. וכתוב, ​ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל, זהו סוד ישראל שלמעלה, דהיינו ז"א המשפיע י"ב הללו לנוקבא, וכולם להודות לשם ה', שהיא הנוקבא הנקראת שם ה'. וע"כ אומר, והאבנים על שמות בני ישראל תהיינה.