תנח) יו"ד דא, אצטריך דלא יתעדי כלל מגו תפלה דיד, דלא יעביד פרודא. וכל חדוה דילה, בהאי י'. איהו יו"ד דא בדכורא איהי, ולא בנוקבא, איהו צדיק, ואיהי צדק. ובגין כך, אתקריבת בהדה, ומאן דרחיק ליה מאתר דא, רחיק הוא מעדונא דעלמא דאתי.
תנח) יוד דא אצטריך וכו': יוד זו צריכה, שלא תסור כלל מתפלה של יד, דהיינו הקשר של תפלה של יד שהוא בצורת י', הרומזת על יסוד, כנ"ל. שלא יעשה פרוד בין יסוד שהוא הי', לתפלה של יד, שהיא מלכות. וכל השמחה של מלכות היא בי' זו. שהיא יסוד, י' זו היא בזכר ולא בנוקבא, הוא, יסוד, נקרא צדיק, היא, המלכות, נקראת צדק, בלי י', כי הי' היא בזכר ולא בנוקבא. ומשום זה הי' סמוכה אליה בתפלה של יד. ומי שמרחיק הי', שהיא יסוד. ממקום זה, ממלכות שהיא תפלה של יד, הוא רחוק ממעדני עולם הבא. דהיינו שלא יזכה אל השפע הבא מזווג יסוד ומלכות הנמשך מעדן העליון, הנקרא עולם הבא.