זהר

תנח) ואי תימא, וכי אברהם בהאי אתאחיד, ולא יתיר, והא כתיב חסד לאברהם. אלא חולקא דיליה כך הוא, בגין דעביד חסד עם בני עלמא, אבל לאולדא, הכא אחיד, ומהכא שארי. וע"ד לא אתגזר אברהם, אלא בן תשעים ותשע שנה. ורזא דמלה הא אתיידע, ואוקימנא, במתניתא דילן.

פירוש הסולם

תנח) ואי תימא וכו': ואם תאמר, וכי אברהם נתאחד בזה, דהיינו שנכלל בבחינת קו שמאל דיצחק, ולא יותר, והרי כתוב, ​חסד לאברהם, הרי שנאחז בימין. ומשיב אלא חלק שלו כך הוא, דהיינו חסד, משום שעשה חסד עם בני העולם. אבל להוליד נאחז כאן דהיינו שנכלל בקו שמאל, ומכאן מתחיל כי אין הולדה אלא מבחינת הארת חכמה, שהוא מושג על ידי התכללות ימין בשמאל. שז"ס ביצחק יקרא לך זרע, ולא בך. (כנ"ל בסמוך בד"ה אברהם.) ועל כן לא נמול אברהם אלא בן צ"ט שנים. וסוד הדבר נודע, ונתבאר במשנה שלנו. והסוד הוא כי מאה שנה ה"ס עשר ספירות שבכל אחת עשר. ובהכלים דע"ס, העליונים נגדלים תחילה, דהיינו שמתחיל בכתר ומסיים במלכות. ונמצא שנת המאה שה"ס מלכות דמלכות, שתקונה קשה מאד, וע"כ נמול אברהם בשנת הצ"ט, כדי שיוכל לתקן את שנת המאה.