זהר

תנח) י"ה, רזא טמירא עילאה. כללא דכלא, רקיע עילאה טמיר דקיימא בגניזו. וחד ספירא גניזא טמירא דכלא עליה. האי איתאחד ולא אתאחד במה דלא אתיידע, ולא קיימא בסוכלתנו. רזא דכללא. כללא דכלא. ב"ה ובריך שמיה לעלם ולעלמי עלמין. לתתא כד אתפשט שמא דא, איהו ו' באתריה דאלפא, ברזא חדא. כדין איהו רקיע לתתא, כגוונא דלעילא, וחד אבן ספירא לעילא על גבי ההוא רקיעא ודא איהו רזא ה׳ דאתפרשא שמא לתתא, ברזא יהו"ה.

פירוש הסולם

תנח) י"ה רזא טמירא וכו׳: י"ה, שה"ס או"א וישסו"ת, ה"ס הסתר העליון, שה"ס ג"ר הנסתרות. ומפרש, כלל הכל הוא הרקיע העליון הנסתר העומד בגניזה, שהוא רקיע דאו"א שאומר לעיל (באות תנ"ו) דגניז מה דגניז. ועליו ספיר אחד גנוז, שה"ס מלכות דמנעולא, שהוא הנסתר מכל (כנ"ל בהסולם אות תנ"ו) זה, המנעולא, נתאחד ולא נתאחד במה דלא אתיידע, שהוא או"א, ואינו עומד להבנה, הוא סוד הכל, כלל הכל, ב"ה וברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. והוא י׳ דהויה, כשנתפשט השם הזה למטה, דהיינו לישסו"ת שהם ה׳ דהויה, ואח"כ לז"א, זה הוא ו׳ במקום א' בסוד אחד. אז הוא רקיע למטה, כעין רקיע דאו"א למעלה, ואבן ספירא אחת היא למעלה על הרקיע. שה"ס המלכות. דמנעולא הגנוזה שם, כמו ברקיע דאו"א, וזה סוד ה' אחרונה, שהשם מתפרש למטה מרקיע במלכות עצמה. ששם מקום גילוי החכמה. וזה סוד י"ה ו"ה.
פירוש. כי יש ב׳ בחינות בז"א, בסוד צורת א׳ ובסוד צורת ו׳, כי בהיותו משפיע חכמה למלכות, הוא בסוד צורת א׳, שהיא צורת ג׳ קוין, שי׳ עליונה ה"ס קו ימין, וי׳ תחתונה ה"ס קו שמאל, והקו שבאמצען ה"ס קו אמצעי, המיחד הימין והשמאל. ובזמן שהוא בחסדים מכוסים מחכמה, הוא בצורת ו׳, שהיא התפשטות אחת מכל ששה קצוות שבו, בקו אחד, דהיינו רק בחסדים שבקו ימין (כנ"ל בז"ח בראשית אות קכ"ב וקכ"ג ע"ש).
וז"ש, כד אתפשט שמא דא, איהו ו׳ באתריה דאלפא, דהיינו כשז"א הוא בצורת ו׳ במקום צורת א׳, ברזא חדא, שכל ששה קצוות שלו הם בהתפשטות אחת של חסדים מכוסים. כדין איהו רקיע לתתא כגוונא דלעילא, אז הוא רקיע נעלם ונסתר כמו הרקיע דאו"א עלאין, הנ"ל, וכמו שספירא גנוזה על הרקיע דאו"א כנ"ל, שה"ס המנעולא, כך וחד אבן ספירא לעילא על גבי ההוא רקיעא, שגם על רקיע דז"א גנוזה המנעולא, (כמ"ש בזהר ויקרא אות ק׳ בהסולם ע"ש) ולפיכך הרקיע דז"א הוא מכוסה ונעלם כמו הרקיע דאו"א. אבל למטה מרקיע דז"א, שולטת מלכות דמפתחא, שבה מקום גילוי החכמה, וז"ש, ודא איהו רזא ה׳ דאתפרשא שמא לתתא, שסוד ה׳ אחרונה היא מתפרשת למטה מרקיע דז"א. דהיינו שמתגלה בה החכמה.