חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תנז

זהר

תנז) אברהם, בג"כ כתיב ביה כה יהיה זרעך, זרעך ממש, ואתמסר ליה הא. אתחברו תרין ההין כחדא, ואולידו לעילא, ומאי דנפק מנייהו, הוא יוד, בגיני כך, יוד את רישא דיצחק, דכר. מכאן שארי דכורא לאתפשטא, וע"ד כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע. ביצחק, ולא בך. יצחק אוליד לעילא, דכתיב תתן אמת ליעקב. יעקב אשלים כלא.

פירוש הסולם

תנז) אברהם, בגין כך וכו': אברהם, משום זה כתוב בו, כה יהיה זרעך, שפירושו, זרעך ממש. כי כה, שהיא ה' תתאה, דהיינו המלכות, תהיה לך זרע ממש. ומבאר איך נעשה לו המלכות לזרע, ואומר, אתחברו תרין ההין כחדא, ב' ההין, שהן בינה ומלכות, נתחברו יחד, כלומר לאחר שאברהם עלה לה' ראשונה כנ"ל עלתה אליו ה' תחתונה שהיא מלכות ונתחברו שתיהן יחדיו. ואז ואולידו לעילא והולידו למעלה בבינה, ב' קוין מ"י אל"ה. כי תחלה על ידי עלית המלכות לבינה, נפלו אתוון אל"ה דבינה, ונשארה בב' אותיות מ"י דאלקים. שזה נבחן לכניסת י' באור הבינה ונעשה אור לאויר. וה"ס נקודת החולם. ואח"כ ירדה המלכות מהבינה למקומה וחזרו אתוון אל"ה להבינה ונעשו קו שמאל, שהוא סוד נקודת השורק, (כנ"ל ב"א דף מ"ה ד"ה כיון ע"ש) ומאי דנפק מנייהו, ומה שיוצא מהם, בעת לידת קו שמאל, הוא יוד, דהיינו הי' שיוצאת מאויר הבינה וחזרה הבינה להיות אור ג"ר. (כנ"ל ב"א דף מ"ה ד"ה כיון ע"ש) בגיני כך י' אות רישא דיצחק, דכר. משום זה אות ראשונה של השם יצחק הוא י' שהוא בחינת זכר, כי מכאן שרי דכורא לאתפשטא. כי מסוד הי' מתחיל הזכר להתפשט, זכר, פירושו מוחין דג"ר. שמתפשט ע"י יציאת הי' מאויר. ועל דא כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא בך. ועל כן כתוב ביצחק יקרא לך זרע, דהיינו דוקא ביצחק שה"ס קו שמאל ואתוון אל"ה שחזרו אל הבינה, וכן י' שיצאה מאויר והבינה חזרה להיות אור ג"ר. אבל לא בך, כי באברהם עצמו לבדו אין שלמות, שה"ס מ"י דאלקים שנתמעט מחמת עלית ה"ת לה' ראשונה, ונעשה לבחינת ו"ק כנ"ל. אלא בעת לידת קו שמאל שהוא יצחק חזר גם אברהם לבחינת ג"ר. וזהו שמדייק הכתוב ביצחק דוקא יקרא לך זרע, ותשיג על ידו השלמות, ולא בך, כי בך עצמך אין ג"ר בלי יצחק.
יצחק אוליד לעילא וכו' יצחק הוליד למעלה שכתוב, תתן אמת ליעקב. יעקב השלים הכל, פירוש. אע"פ שיעקב הוא בחינת קו אמצעי דהיינו ז"א, ולפי"ז לא היה צריך להולד למעלה במקום בינה, כמו יצחק. אמנם לפי שיעקב השלים הכל, כי לולא קו אמצעי, לא היו ב' הקוין שבבינה יכולים להאיר. (כנ"ל ב"א דף ק"ל ד"ה תליתאה) לפיכך הוליד יצחק את יעקב למעלה במקום בינה, ויעקב נעשה שם דעת המכריע בין חכמה ובינה שהם אברהם יצחק.