זהר

תנז) בההיא שעתא, נפקת קוף מקמי קב"ה, ותריך ליה ממלכותיה, ואזל הדיוטא בעלמא, והוא אבריז ואמר באת ק', אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים.

פירוש הסולם

תנז) בההיא שעתא נפקת וכו': באותה שעה יצאה הק' מלפני הקב"ה, וגירשה אותו ממלכותו, וכנקלה הלך בעולם. והוא הכריז ואמר, באות ק', אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים.
פירוש הדברים. י' זו ה"ס נקודה אמצעית הרוכבת על ד' ונעשתה ה' (כנ"ל בז"ח בראשית אות ל"ח) והיא הנושאת המסך דחירק של ז"א אחר שירדה תחת החזה דז"א. וע"כ היא שולטת על החכמה דקו שמאל, שלא ימשכוה ממעלה למטה, ולקלקל התקון דקו אמצעי. וז"ש (באות תנ"ד) ובנה עליה מצודים וכו' למיהב לה שולטנותא על בני חייבי כמה מיתות ב"ד וכו'. שבכח הדינים של המסך דחירק שהיא נושאת היא מענישה כל מיני עונשים למי שפוגם אותה, דהיינו שימשוך החכמה ממעלה למטה. וז"ש, מאן דיעול לגבי ההוא נקודה קנסא יתירא קניס וכו'. דהיינו מי שיכנס אליה לחלל אותה, שימשוך החכמה מלמעלה למטה, שהוא מחלל את גבולה.
ובקו שמאל, ששם החכמה, יש ג' קוין, כי כל קו מג' הקוים נכלל מכולם. שקו ימין שלה ה"ס נשים, וקו שמאל שלה ה"ס סוסים, וקו אמצעי הכולל שניהם, ה"ס כסף וזהב, אשר כסף הוא מימין, וזהב הוא משמאל. ולפיכך יש מדה באלו הג', דהיינו שימשיך בהם רק ממטה למעלה, ולא ממעלה למטה. שז"ס ג' יודין שכתוב בהן, שהם נושאי מסך דחירק, המזהיר ומעניש על הריבוי שלהם, למעלה מן המדה. וכיון ששלמה המלך עבר עליהם, סליק י' קמי מלכא וכו' י' דלא ירבה לו סוסים וכו', כי הוא פגם במדתה של הי' והרבה למעלה מן המדה. אמר לה קב"ה וכו'. כי התקון שבה לא יתבטל, וניתן לו העונש. ונודע שהאות ק' רומזת על הקליפה המושכת החכמה ממעלה למטה, שז"ס הרגל של הק' היוצאת ונמשכת למטה מן השורה (כנ"ל בז"ח שה"ש אות שט"ו ע"ש), ולפיכך אותה הק' שנלכד ברשתה היא הענישה אותו וגירשתו ממלכותו. וז"ש בההיא שעתא נפקת קוף מקמי וכו' ותריך ליה ממלכותיה. ולפיכך נרמזה ק' זו בספר קהלת, באמרו הייתי מלך על ירושלים, שמשמע שעתה אינו מלך. וע"כ רמז אות ק' באמרו אני קהלת. לרמז כי הק' גרמה לו זה. וז"ש, והוא אכריז ואמר באת ק' אני קהלת וגו'. שמכריז, שהק' גרמה לו הירידה ממלכותו.