זהר

תנז) וגדפוי דשכינתא, אינון כסוי דם חיה או עוף, דאינון כנפי יונה, ואלין אינון כנפי מצוה דמכסין על דמיהון, דלא שלטין עלייהו כלבין דאינון חציפין, דאינון מלאכי חבלה. ודלא אשתמודעון בהון מארי חובין. כי הדם הוא הנפש, ועפרא דמכסיא עליו, רמיז וכפר אדמתו עמו.

פירוש מעלות הסולם

תנז) וגדפוי דשכינתא אינון וכו׳: וכנפי השכינה הן, ​הסוד של כסוי דם של חיה או עוף, (עי׳ לעיל אות רכ״ו במעלת הסולם) שהם כנפי יונה היינו מלכות שנקראת יונה, ואלו הם כנפי מצוה, שהם אורות החסדים, המכסים על דמיהם, שהם הארות החכמה המתלבשות בחסדים שלא שולטים עליהם הכלבים שהם חצופים, הרוצים להמשיך הארת החכמה שלהם ממעלה למטה, שהם מלאכי חבלה, ולא מכירים בהם בעלי החטאים, שהם המקטרגים וזה סוד הכתוב כי הדם הוא הנפש, ועפר המכסה עליו רמוז בכתוב וכפר אדמתו עמו. כל זה נתבאר לעיל (אות רכ״ו) במעלת הסולם עיין שם.