תנו) תרין רצועין נפקין, מסטרא דא ומסטרא דא, רזא דתרין ירכין דלתתא דהאי א"ח, דנביאי קשוט אחידן בהו. דהא מלעילא נפקין תרין רצועין, רזא דתרין דרועין, מימינא ומשמאלא, ודל"ת אתאחידת בהו. לבתר נחתא, ואתפשטו ירכין לתתא. כיון דהיא אתאחידת לעילא כדקא יאות, נחתא לתתא, לאתאחדא באכלוסהא. וכד איהי אתאחדת, אחידא בשפולי ירכין, ורשימו דיוד ברית קדישא עלה מלעילא, כדין איהי אתאחדת ביחודא חד.
תנו) תרין רצועין נפקין וכו': שתי רצועות יוצאות מצד זה ומצד זה, דהיינו בימין ובשמאל, שהוא סוד ב' ירכים שמחזה ולמטה של אותו אח, שהוא ז"א דהיינו נצח והוד דז"א שנביאי האמת נאחזים בהם. כי מלמעלה, על הראש, יוצאות שתי רצועות, שהם סוד ב' זרועות המקיפות הראש מימין ומשמאל, שה"ס חסד וגבורה, והד' שהיא מלכות נאחזת בהם, בחו"ג אלו, בסוד קשר של תפלין של ראש. ואח"כ יורדת המלכות, ונתפשטו הרצועות שה"ס ירכין למטה. כי כיון שהיא נאחזת למעלה בד' דקשר של תפלין, כראוי, היא יורדת למטה לנה"י, להתאחז בצבאותיה, דהיינו להשפיע לדרי בי"ע, וכשהיא נאחזת שם בנה"י, נאחזת בסוף הירכים, ורושם הי' שהוא ברית הקדוש, דהיינו יסוד, נמצא עליה מלמעלה, אז היא מתיחדת ביחוד אחד עם ז"א.
פירוש אע"פ שבמצב הא' נמצאת המלכות סתומה וקפואה כנ"ל ואינה יכולה להאיר רק אחר שתמצא במצב הב' (כנ"ל אות תנ"ג) עכ"ז הכלים דמצב הב' אינם ראוים לקבל אלא חסדים בלבד ולא חכמה. וע"כ כדי שתוכל לקבל גם חכמה צריכים לעורר תחילה בנין המלכות מבחינת מצב הא', כדי לקבל משם כלים לקבלת החכמה, ואח"כ כדי שתוכל לקבל האורות ולהשפיע מורידים אותה למצב הב'. וז"ש, דהא מלעילא נפקין תרין רצועין וכו' שה"ס חסד וגבורה שלמעלה מחזה דז"א, וד' אתאחידת בהו. שז"ס התעוררות מצב הא' של המלכות, שקומתה שוה עם חג"ת דז"א, אשר חג"ת דז"א מלבישים קו ימין דבינה, והמלכות קו שמאל דבינה, ואז המלכות נקראת דלת, מלשון דלה ועניה, כי האורות שלה קפואים ואינה יכולה להשפיע לבי"ע. אמנם ממצב הזה ממשיכים לה הכלים השלמים הראוים לקבלת החכמה. ובכדי שתוכל להשפיע לבי"ע כראוי צריכים להמשיכה למצב הב', דהיינו למעט אותה לבחינת מחזה ולמטה דז"א, ושתהיה מדרגה תחתונה תחת יסוד דז"א. ואז תוכל להשפיע (כנ"ל באות תנ"ג) וז"ש, כיון דהיא אתאחידת לעילא כדקא יאות נחתא לתתא. כי אחר שנעשה היחוד למעלה מחזה כראוי, בסוד ד' דקשר של תפלין, להמשיך לה כלים השלמים, ממשיכים המלכות למטה מחזה דז"א, כדי לאתאחדא באכלוסהא, שתוכל להשפיע לדרי בי"ע. כי במצב הא' היתה סתומה ולא היתה יכולה להשפיע כלום. ומצב הב' הזה היא עיקר שלמותה. וז"ש, וכד איהי אתאחדת אחידא בשפולי ירכין ורשימו דיוד ברית קדישא עלה מלעילא, דהיינו אחר שנתמעטה להיות למדרגה שמתחת נה"י דז"א, שהוא סוד מצב הב', כדין איהי אתאחדת ביחודא חד, אז היא מתיחדת עם ז"א ביחוד אחד. משא"כ למעלה בסוד היחוד דד' דקשר של תפלין, הרומז על מצב הא', לא היו ז"א ומלכות ביחוד אחד, אלא שהיו בבחינת אחורים זה לזה.