זהר

תנה) לבתר אולידו, ברא קדמאה, ברא דזוהמא הוה, תרין אתו עלה דחוה, ואתעברת מנייהו, ואולידת תרין, דא נפק לזיניה, ודא נפק לזיניה. ורוח דילהון אתפרשו דא לסטרא דא, ודא לסטרא דא. דא דמי לסטרוי ודא דמי לסטרוי.

פירוש הסולם

תנה) לבתר אולידו ברא קדמאה, ברא דזוהמא הוה: אחר זה הולידו בן הראשון, בן הזוהמא של הנחש היה. תרין אתו עלה דחוה, ואתעברת מנייהו ואולידת תרין, דא נפק לזיניה ודא נפק לזיניה, שנים באו על חוה. דהיינו אדם והנחש, ונתעברה מהם והולידה שנים, דהיינו קין והבל, זה יצא למינו של מולידו, וזה יצא למינו של מולידו, רוח דילהון אתפרשו, דא לסמרא דא ודא לסטרא דא, דא דמי לסטרוי, ודא דמי לסטרוי, והרוח שלהם נפרד, זה לצד הקדושה וזה לצד הטומאה, זה דומה לבחינתו וזה דומה לבחינתו, דהיינו להצד שיצאו ממנו. פירוש שבזה שנשמעה לעצת הנחש הטיל בה זוהמתו. ונתערבה זוהמת הנחש בגופה של חוה, ואח"כ בה אדם עליה, ונבחן שנתעברה משניהם, מזוהמת הנחש ומקדושת אדה"ר. ותחילה יצא ממנה קין, שהיה מעורב בזוהמא דחוויא. ואח"כ שכבר יצאה הזוהמא מחוה עם לידת קין, יצא ממנה הבל בקדושת אדה"ר.