פירוש הסולם
תנה)
הכא אית וכו': כאן יש להסתכל.
ה' שניתנה לשרה, נכון הוא, אבל לאברהם, למה ניתנה לו
ה' ולא
י', י' היה צריך להתוסף בשמו, כי הוא זכר, ובחינת
י' שייכת לזכר, ובחינת
ה' שייכת לנקבה. ומשיב אלא סוד עליון הוא סתום גוון. אברהם עלה למעלה ילקח סוד מה"א עליונה, בינה, שהיא עולם זכר. כי ה"א עליונה וה"א תחתונה, שבשם הויה, זו תלויה בזכר, דהיינו ה' ראשונה, וזו תלויה בנקבה, דהיינו
ה' אחרונה. ו
ה' שלקח אברהם, היא
ה' ראשונה שהיא זכר דהיינו בינה.
פנימיות הדברים. נודע שאברהם יצחק ויעקב, ה"ס ג' קוין הנמשכים מג' הנקודות, חולם שורק וחירק.
(כנ"ל ב"א דף ק"ל ד"ה וזהו) וזו"ן ה"ס קו אמצעי, שה"ס נקודת החירק. ובב' הקוין ימין ושמאל שה"ס חולם שורק, אין לזו"ן בהם כלום, כי ה"ס
מ"י אל"ה שבשם אלקים שבבינה. אלא מתוך ד
תלת נפקי מחד, שג' קוין דבינה יצאו ע"י מסך דחירק של זו"ן, על כן,
חד בתלת קיימא, זכו זו"ן גם הם בב' הקוין ימין ושמאל דבינה שעם קו אמצעי שבהם עצמם הם ג' קוין. כי כל השיעור שהתחתון גורם שיאיר בהעליון זוכה בו גם הוא.
(כנ"ל ב"א דף רפ"ז ד"ה תלת) וז"ש,
ואקרי ידיד עד לא יפוק בעלמא, (באות תנ"ג) כי
ידיד, ה"ס קו שמאל, ששם אהבת דודים, וכל הנשמות נמשכות מזו"ן שנקראים
עלמא, וא"כ קשה, הרי מציאות קו השמאל אינו
בעלמא, שהוא זו"ן, אלא בבינה. לפיכך אומר, שיצחק נמשך מבינה
עד לא יפוק לעלמא, מטרם שבא לזו"ן, כלומר. שאע"פ שיוצא מזו"ן, מ"מ אין לידתו אלא מבחינת בינה, ששם מציאות קו השמאל, אלא שיוצא דרך זו"ן בבחינת העברה. כי להיות הנשמות מדרגה תחתונה מזו"ן, הן מחויבות לעבור דרך זו"ן, אע"פ ששורשם מבינה.
וזה ששואל
אמאי ידיד (באות תנ"ד) כלומר, כיון שיוצא מזו"ן, ונולד מאברהם, איך אפשר שיצחק יהיה נמשך מקו שמאל שנקרא
ידיד, אחר שהוא תולדה מזו"ן ומאברהם, שכבר הם מבחינת מסך דחירק, שהוא קו אמצעי. וזהו שמשיב,
רחימי סגי וכו', ואתוסף ליה ה' לאשלמותא וכן לשרה וכו', אברהם סליק לעילא ונטיל רזא מה"א עלאה וכו'. כי סוד
ה' שנתוסף לו על שמו, הוא בינה, ויורה, שאברהם עלה למעלה אל הבינה ולקח סוד הבינה עצמה, ושם בעודו בבינה הוליד את יצחק, כי הוא הלביש שם את קו ימין דבינה, שה"ס חולם, והוליד את יצחק בסוד קו שמאל דבינה, שה"ס שורק. וע"כ יצא יצחק בבחינת ידיד, שהוא קו שמאל דבינה שלמעלה מזו"ן. ואיך נעשה זה, מבאר בסמוך באות תנ"ז.
