זהר

תנד) בשדה. מאן שדה. דא ציון וירושלם, דכתיב ציון שדה תחרש. וכתיב כריח שדה אשר ברכו יי', דא ירושלם, וע"ד כתיב עיניך בשדה, דאינון עיינין דילה, דזמינין למיפק מינה, לא יהון שליטין אלא בשדה. אשר יקצרון, דהא מההוא שדה, הוו נקטין כל בני עלמא, תורה, ונהורא דנהיר, דכתיב כי מציון תצא תורה.

פירוש הסולם

תנד) בשדה, מאן שדה וכו': שואל, כתוב בשדה אשר יקצרון, מי הוא שדה. ומשיב. זהו ציון וירושלים, שכתוב, ציון שדה תחרש. וכתוב כריח שדה אשר ברכו ה', שזה ירושלים. וע"כ כתוב, עיניך בשדה. שאלו העינים שלה העתידים לצאת ממנה, אינן שולטות אלא בשדה. אשר יקצרון, כי משדה ההוא היו לוקחים כל בני עולם תורה, ואור המאיר, שכתוב, כי מציון תצא תורה.