זהר

תנד) לבתר אלביש לון קב"ה בלבושין, דמשכא אתהני מנייהו, הה"ד כתנות עור, בקדמיתא הוו כתנות אור, דהוו משתמשין בהו בעלאין דלעילא, בגין דמלאכי עלאין הוו אתיין לאתהנא מההוא נהורא הה"ד ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו, והשתא דחבו, כתנות עור, דעור אתהני מנייהו ולא נפשא.

פירוש הסולם

תנד) לבתר, אלביש לון קב"ה בלבושין דמשכא אתהני מנייהו הה"ד כתנות עור: אחר החטא, הלביש אותם הקב"ה בלבושים שהעור נהנה מהם, ולא הנפש, וז"ש כתנות עור. בקדמיתא הוו כתנות אור, דהוו משתמשין בהו בעלאין דלעילא, בגין דמלאכי עלאין הוו אתיין לאתהנא מההוא נהורא הה"ד וכו', בתחילה היו להם כתנות אור, שהעליונים היו משתמשים בהם למעלה. כי מלאכים עליונים היו באים לאדה"ר, להנות מאור ההוא, וז"ש ​ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו. והשתא דחבו כתנות עור, דעור אתהני מנייהו ולא נפשא. ועתה שחטאו, ניתן להם כתנות עור, אשר העור נהנה מהם, דהיינו הגוף, ולא הנפש.