חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות תנד

זהר

תנד) תא חזי, כד הוה אדם בגנתא דעדן, לאשתדלא בפולחנא דמאריה. נחת האי סמא"ל, וכל אינון דרגין דביה, והוה רכיב על ההוא חויא בישא, בגין לאסטאה לון. בגין דההוא חויא דהוה קאים תחותיה, איהו עקימא לאסטאה, בני נשא, ולפתאה לון. בגין דכתיב כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה. ודא יהיב חילא, ודא עביד אומנותא בעלמא, ודא בלא דא לא יכלי לשלטאה.

פירוש הסולם

תנד) תא חזי כד וכו': בוא וראה, כשהיה אדם הראשון בגן עדן לעסוק בעבודת רבונו, ירד סמאל הזה וכל אלו המדרגות שבו, והיה רוכב על נחש הרע, שהוא הנוקבא שלו, כדי להדיח אותם. משום שנחש ההוא שהיה עומד תחתיו, תחת סמאל, היה ערום להסית בני אדם ולפתותם, כי כתוב, כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה. ועל כן, זה, הזכר, נותן כח, וזה הנקבה, עושית אומנות בעולם, דהיינו לפתות ולהדיח, וזה בלי זה לא יכלו לשלוט.