זהר

תנב) בגין דאית עיינין דבגיניהון לא שלטא ברכתא בההוא אתר, ואיהו עינא טבא חמא בה, דכל מה דאסתכלת הוה בעינא טבא. ותו, דחמא, דהוה אצלח בידהא, כל מה דהוות לקטא, אתוסף בחקלא. ובעז אסתכל דרוחא קדישא שרייא עלה, כדין פתח ואמר, עיניך בשדה אשר יקצרון וגו'. אי תימא בגין אינון לקטין כל אינון אחרנין, היך אמר דתהך אבתרייהו, לא אצטריך למכתב אלא ולקטת אחריהן, מאי והלכת אחריהן, אלא בגין עינהא קאמר. עינהא דהוו גרמין ברכאן סגיאין, וע"ד, והלכת אחריהן, בתר עיניך. כל שאר בני עלמא לית להו רשו למיהך בתר עינוי. ואנת לבתר עיניך, דעיניך גרמין ברכאן סגיאין.

פירוש הסולם

תנב) בגין דאית עיינין וכו': משום שיש עינים שבשבילם אינה שולטת ברכה במקום ההוא. ובעז, עין טובה ראה בה, שכל מה שהסתכלה היתה בעין טובה, ועוד שראה שהיתה הצלחה בידיה, שכל מה שהיתה לוקטת, נתוסף בשדה. ובעז הסתכל שרוח הקדש שורה עליה, אז פתח ואמר, עיניך בשדה אשר יקצרון וגו'. אם תאמר, בשביל שהיו לוקטים אלו האחרים, ע"כ אמר לרות עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן. א"כ איך אמר, שתלך אחריהן, ולא היה צריך לכתוב אלא, ולקטת אחריהן. מהו והלכת אחריהן. אלא בשביל עיניה אמר, והלכת אחריהן, כי עיניה היו גורמות ברכות מרובות, וע"כ והלכת אחריהן, אחר עיניך. כל בני העולם אין להם רשות ללכת אחרי עיניהם, ואת, תלכי אחרי עיניך כי עיניך גורמות ברכות מרובות.