זהר

תנב) הבור, נוקבא בישא, לילית, בבית דילה, דאיהי בית הסהר, תפיסת למטרוניתא ובנהא, שפחה בישא, בגלותא דילה, ושווייאן לון, בכמה שלשלאין ואסורין לבנהא ידייהו מהדקן לאחורא. היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח. ולא עוד אלא כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור.

פירוש הסולם

תנב) הבור נוקבא בישא וכו': הבור, הוא נקבה הרעה, לילית, בבית שלה שהוא בית האסורים, חטפה שפחה הרעה, את המטרוניתא ובניה, שהם ישראל, בגלות שלה, ושמה אותם בכמה שרשראות, ואסרו בניה, ידיהם מקושרים לאחור. היא ישבה בגוים וגו', ולא עוד אלא כל מכבדיה הזילוה וגו'.