זהר

תנב) אבל יומא חד, דאמרו חברייא, ודאי כלא הוא גניז, קמי קב"ה, וכלא אשתכח ברזא דאתוון, דשמא קדישא, דהא גלותא, באינון אתוון, גלי לון רבי ייסא הכא, והשתא באינון אתוון אתגליין, וגלי לון.

פירוש הסולם

תנב) אבל יומא חד וכו': אבל יום אחד, שאמרו החברים על זמן הגלות, ודאי הוא, שהכל טמון ומסתתר לפני הקב"ה, והכל נמצא ומתגלה, בסוד האותיות של השם הקדוש, שהרי הגלות שה"ס ההסתר, גילה לנו ר' ייסא באלו האותיות, (דהיינו דאתפרשא ה' מן ו' כנ"ל באות תמ"ב) ועתה נתגלה באלו האותיות סוד הגאולה, דהיינו שתלויה בשלמות הו' של השם הויה.