תנב) ותמניא אינון: חכמה, בינה, גדולה, גבורה, תפארת, מלכות, נצח, הוד, צדיק, עטרה על רישיה. דאיהו לית ליה זוג. ומאי עטרה דיליה, כ"ע. ובגיניה אוקמוה מארי מתניתין, העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. והיינו דאוקמוה, אמרה שבת קמי קב"ה, לכלהו יומי נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג. ע"כ.
תנב) ותמניא אינון חכמה וכו': ושמונה ספירות הן, חכמה, בינה, גדולה, גבורה, ת"ת, מלכות, נצח, הוד. צדיק, שהוא יסוד, עטרה על ראשו כי אין לו בת זוג. ומהי עטרה שלו. היא כתר עליון. ובשבילה העמידו בעלי המשנה שעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. והיינו שהעמידו, אמרה שבת לפני הקב"ה לכל הימים נתת בן זוג, ולי לא נתת בן זוג. (ב"ר פי"א ח')
פירוש. כי נתבאר שב' מלכיות יש, שהן מפתחא ומנעולא, מפתחא פירושו, מלכות הממותקת בבינה, ונקראת עטרת יסוד, להיותה חלק מט"ס ראשונות ולא ממלכות עצמה, (כנ"ל בהקסה"ז דף נ"ה ד"ה וטעם, ובדף דף נ"ה ד"ה וטעם) והשניה היא מנעולא, שהוא עצם המלכות. והיא נגנזה בראש עתיק. ואין ממנה באצילות רק בחינת הארה בעלמא, וזה ג"כ רק בג"ר של הפרצופין, דהיינו מחזה ולמעלה, ובמחזה ולמטה אין שום זכר ממנה (כנ"ל בהקסה"ז דף דף נ"ה ד"ה וטעם עש"ה). לפיכך נבחן שיש בחינת מלכות רק מחזה ולמעלה, שה"ס פני אדם. אבל מחזה ולמטה אחר היסוד, אין שם אלא מפתחא, דהיינו עטרת יסוד, שהיא בחינת מלכות הממותקת בבינה, ומבחינת המנעולא, שהיא מלכות האמיתית, אין שם כלום. גם נודע שהמלכות דמנעולא אינה כלולה בשום ספירה, כי מקומה תחת היסוד, ולא למעלה ממנו. אבל מלכות דמפתחא, שהיא המלכות שעלתה לבינה נעשתה נוקבא בקו שמאל שבכל הספירות, דהיינו בבינה ובגבורה ובהוד. כי כיון שעלתה המלכות לבינה, נעשתה בינה נוקבא לחכמה. וכן הגבורה נעשתה נוקבא לחסד. וכן ההוד נעשה נוקבא לנצח.
וז"ש, ותמניא אינון, דהיינו ד' זוגות, חכמה, בינה, הן זוג א'. גדולה וגבורה, הן זוג ב'. תפארת מלכות, הן זוג ג', דהיינו המלכות שלמעלה מחזה שיש בה הארה ממנעולא כנ"ל.נצח הוד, הן זוג ד'. אבל צדיק, שהוא יסוד, עטרה על רישיה, דאיהו לית ליה זוג, כי הבת זוג של היסוד צריכה להיות מלכות דמנעולא, שמקומה בסיום ט' ספירות, והיא נגנזה ואינה שם כנ"ל. אלא עטרת יסוד משמשת במקומה, אבל ומאי עטרה דיליה, כתר עליון, כי היא מפתחא, שהיא בחינת בינה, שנקראת כתר עליון. והיא אינה בת זוגו של היסוד, כי רק המלכות דמנעולא היא בת זוגו. ובגיניה וכו' העולם הבא וכו', שהוא בינה, צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם. כי בזמן שז"א עולה לבינה, שהיא עולם הבא, נעשתה המלכות דמפתחא לעטרה על ראשו, בסו"ה, אשת חיל עטרת בעלה. הרי שמלכות דמפתחא אינה בת זוגו של היסוד, אלא כתר עליון שלו. והיינו דאוקמוה אמרה שבת שהיא יסוד,קמי קב"ה, לכלהו יומי, דהיינו לכל הספירות מחכמה עד הוד נתת בן זוג כנ"ל, ולי, ליסוד, לא נתת בן זוג. כי הבן זוג שלה היא מלכות דמנעולא שנגנזה כנ"ל. (ע"כ רע"מ).