זהר

תנב) ומכאן למדנו, כל המתכוין לשם שמים. באותה שעה, נפיק מיניה בר דמעלי. ומנא לן, משמואל, שנתכוונה אמו עליו תמיד לשום שמים, דכתיב ונתתיו לה', וכן אל הנער הזה התפללתי. וכן אמר דוד, אם יהיה לי הבן הזה, מכאן יהיה זמין למוא"ל. כלומר, נתון הוא לאל.

פירוש הסולם

תנב) ומכאן למדנו כל וכו': ומכאן למדנו, כל המתכוון באותה שעה של החיבור, לשם שמים, יוצא ממני בן נעלה. ומאין לנו, משמואל, שאמו נתכוונה עליו תמיד לשם שמים. שכתוב, ונתתיו לה'. וכן, אל הנער הזה התפללתי. וכן אמר דוד, אם יהיה לי הבן הזה, שלמה, מכאן, יהיה נועד למו אל. כלומר נתון הוא לאל.