זהר

תנא) אלא רזא הכא, וברוח קודשא אתמר, בגין דחמא בעז דיינא דישראל, ענוותנותא דההיא צדקת, דלא מסלקא עינא למחמי באתר אחרא, אלא לקמה. וחמאת כל מה דחמאת, בעינא טבא, ותוקפא דמצחא לא הוה בה, שבח עינהא.

פירוש הסולם

תנא) אלא רזא הכא וכו': ומשיב, אלא יש כאן סוד. וברוח הקדש נאמר זה. משום שראה בעז, הדיין של ישראל את העניוות של צדקת ההיא, שאינה מגבהת עיניה לראות במקום אחר אלא מול פניה, וראה כל מה שראתה בעין טובה, ולא היתה בה עזות מצח, שיבח עיניה.