זהר

תנא) ושלמה מלכא צווח ואמר, עשר שמור לבעליו לרעתו. מאן בעליו. דא אחרא דירית ליה. ולמה זכה האי אחרא למהוי בעליו דההוא עתרא. בגין דהאי הימין לההיא רעה, ואתרעי בה ואתדבק בה. בג"כ, האי אחרא דלא אתדבק בההיא רעה, זכה למהוי בעליו דההוא עתרא הה"ד לרעתו, כלומר בגין רעתו דהוה מתדבק בה, רווח ליה האי.

פירוש הסולם

תנא) ושלמה מלכא וכו': ושלמה המלך צעק ואמר, עשר שמור לבעליו לרעתו. מי הוא בעליו. הוא האחר שירש אותו. ולמה זכה האחר להיות בעליו של אותו עושר. הוא משום שזה האמין לרעה הזו ורצה בה, והתדבק בה. משום זה האחר שלא התדבק ברעה הזו, זכה להיות בעליו של אותו עושר. ז"ש, לרעתו, כלומר, משום רעתו שהתדבק בה, הרויח אותו האחר.