חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תנא

זהר

תנא) במשמרה תליתאה, הני כרובים אקשו גדפייהו, ואמרי שירתא, ומאי היא. הללויה הללו עבדי ה' וגו', יהי שם ה' מבורך וגו', ממזרח שמש וגו'. כדין אינון מלאכין דקיימי במשמרה תליתאה, כלהו אמרי שירתא.

פירוש הסולם

תנא) במשמרה תליתאה וכו': במשמרה השלישית הכרובים מכים בכנפיהם ואומרים שירה. ומה היא. היא, הללויה הללו וגו' יהי שם ה' וגו' ממזרח שמש וגו'. אז המלאכים העומדים במשמרה השלישית כולם אומרים שירה.
ביאור הדברים. כרובים ה"ס אנפי זוטרי, דהיינו ג"ר דקטנות. כי ג"ר הנמשכים בלילה, הם ג"ר דאחורים שהם חצוניות וקטנות, כנ"ל (דף קל"ז ד"ה ביאור) והם עומדים בקדש הקדשים שה"ס ג"ר דנוקבא. ולפי שהם מוחין דאחורים, לכן נאמר בגילוים, אקשי גדפייהו, כי האחורים מכונים כנפים, וכן המשכותם באה בהכאה. וכבר נתבאר, שגם במוחין דלילה נוהג ג' קוין שה"ס ג' משמרות, והם נמשכים מסוד המוחין הללו המכונים כרובים, ולפיכך גם שירתם נחלק על פי ג' קוין. וע"כ במשמרה ראשונה, שה"ס קו ימין הנמשך מנקודת החולם שה"ס גילוי ו"ק בלי ראש שבהם, אומרים, הנה ברכו וגו' ואשא כפי וגו'. כי כפים יורה על בחי' ו"ק חסר ראש. וכן נאמר בהם שפורשים גדפיהם דהיינו שמגלים בחינת הדין שבהם, ובמשמרה שניה, אומרים הבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט וגו'. שיורה על קו שמאל הנמשך מנקודת השורק, שבו מגולה עצם הג"ר הללו של האחורים, ועל ג"ר נאמר לא ימוט. ובמשמרה הג' שהוא בחי' קו אמצעי הנמשך מנקודת החירק, אומרים הללויה וגו' יהי שם ה' מבורך וגו' ממזרח שמש וגו', כי בקו הג' תלוי כל השלמות וכל הקיום של מוחין האלו. וסוד ג' נקודות הללו, חולם שורק חירק, כבר נתבאר בארוכה לעיל (בראשית א' דף ט"ז ד"ה ותדע) עש"ה.