זהר

תנא) א"ר נהוראי, שכינתא גבן, קום. קמו. רמו ליה קלא, כיון דחמי לון קריב לגבייהו, אמר רבי נהוראי, מאן אנת. א"ל, מגו דלא שאילנא לכון בשלמא, לא ידעיתון לי. יודאי אנא, וטעינא השתא בהאי חקלא, ולא שאילנא עלייכו, דאמינא שמא רשעים הם. וכתיב, אין שלום אמר ה' לרשעים. וכדין דלא אשתמודעי בכון. עד דחמינא בכון כנפי מצוה, וחדינא. השתא שלמא עלייכו רבנן. יתבי תחות אילנא, אמר רבי יודאי, נתעסק בפולחנא דמרנא, ונפתח באורייתא.

פירוש הסולם

תנא) א"ר נהוראי שכינתא וכו': אר"נ, השכינה עמנו. קום. קמו. נתנו עליו קול. כיון שראה אותם קרב אליהם. אמר ר' נהוראי, מי אתה. א"ל משום שלא שאלתי שלומכם אינכם מכירים אותי. אני יהודי, ואני נבוך עתה בשדה הזה. ולא שאלתי בשלומכם, שחשבתי אולי רשעים הם, וכתוב, אין שלום אמר ה' לרשעים. ואז לא הכרתי אתכם. עד שראיתי בכם כנפי מצוה, דהיינו ציצית, ואני שמח. עתה, שלום עליכם, חכמים. ישבו תחת האילן. אמר ר' יודאי, נעסוק בעבודת אדוננו, ונפתח בתורה.