זהר

תמ) ומאן דאיהו לא מהימנא במריה, מה כתיב ביה, וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר, מאן לבו. דא קב"ה, דלא יהך עמיה נארחא, וגרע מן סייעתיה, בארחיה. בגין דההוא בר נש, דלא מהימן ביה במאריה, עד לא יפוק בארחא לא בעי סיעתא דמאריה.

פירוש הסולם

תמ) ומאן דאיהו וכו': ומי שאינו מאמין ברבונו, מה כתוב בו. וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר. ושואל מי הוא לבו. ואומר, זהו הקב"ה, המשרה שכינתו בלב הצדיקים. שאינו הולך עמו בדרך וע"כ לבו חסר מהשראת השכינה, וחסר, מעזרתו בדרך. משום שאדם ההוא, שאינו מאמין ברבונו, הנקרא כסיל, שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות לא בקש עזרה מרבונו מטרם שיצא לדרך.