זהר

תמט) אמר רבי אבא, ודאי באלין מלין אוליפנא דעתא דבלעם, דלאו כדאי הוא למשרי עליה רוח קודשא, ואוליפנא, דהא לית יכילו באתניה, לאבאשא או לאוטבא. ואוליפנא מהאי אתון, דהא לית חילא בבעירי לאשראה עלייהו דעתא שלים. ת"ח, בלעם, בההיא מלה דאתניה, ובההוא דעתא טפשא לא יכיל למיקם. בדעתא עלאה עאכ"ו.

פירוש הסולם

תמט) אמר ר' אבא וכו': אר"א, ודאי באלו הדברים של האתון, למדתי דעתו של בלעם, שלא היה כדאי שישרה עליו רוח הקודש, ולמדתי, שאין כח באתונו, להרע או להטיב. ולמדתי, מאתון זו, שאין כח בבהמות להשרות עליהם דעת שלמה. וע"כ לא אמרה דברי חכמה. בוא וראה, בלעם, בדבור ההוא של אתונו, ובאותה דעת טפשית של אתונו, לא יכול לעמוד. בדעת עליון על אחת כמה וכמה. והוא אמר שיודע דעת עליון.