חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תמח

זהר

תמח) אדון איהו קב"ה, באדנ"י. לדון בכל מיני דינין, לשפחה בישא, כי תירש גבירתה. דמינה כל נזיקין אשתכחו, דאינון מלאכי חבלה, דמנייהו נשמתהון של רשעים, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, נשמות הרשעים הן הן המזיקים בעולם. אל אחר, מזיק, גזלן רשע. ובת זוגיה, סם המות.

פירוש הסולם

תמח) אדון איהו קב"ה וכו': אדון, הוא הקב"ה באדנ"י, כי אדון הוא מלשון דין. לדון בכל מיני דינים לשפחה רעה כי תירש גבירתה, שממנה נמצאים כל הנזקים, שהם מלאכי חבלה, שמהם הנשמות של הרשעים. כמו שהעמידו בעלי המשנה, נשמות הרשעים הן הן המזיקים שבעולם. אל אחר, הוא מזיק גזלן רשע, ובת זוגיה הוא סם המות.