תמח) עלייהו אתמר, סחטה ענבים. צדיק יסוד, ביה סוד, דאיהו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, דאינין ו' דרגין דאת ו'. ואינון שרפים, ו' ו', שש כנפים לאחד. משמאלא, ואינון אפיקו מים מימינא. וצחין בשלהוביתא דלהון מסטרא דגבורה, ושואבין מסטרא דחסד.
תמח) עלייהו אתמר סחטה וכו': עליהם, על נו"ה, אמרו, בחטא עץ הדעת שחוה סחטה ענבים ונתנה לו (ב"ר פי"ט) כי נצח והוד נקראים אשכולות ענבים (כנ"ל אות תמ"ו) וענבים הם סוד הארת החכמה שבשמאל, שאסור להמשיכה ממעלה למטה (כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת) והמשכתה ממעלה למטה נבחנת לסחיטת הענבים, שז"ס החטא דעצה"ד. צדיק שהוא יסוד, בו סוד, כי ביסוד יש אותיות סוד, שהוא יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שהיסוד שומר את הענבים שה"ס הארת חכמה, שלא יסחטו אותם, דהיינו שלא ימשכו אותה ממעלה למטה, אלא רק ממטה למעלה. וששת ימי בראשית הם שש מדרגות חג"ת נה"י של אות ו', שהיא ת"ת, קו האמצעי, כלומר, שממנו מקבל היסוד כח השמירה (כנ"ל ב"א דף ס' ד"ה מחלוקת). והם נקראים שרפים כשהם ו' ו' בלי יחוד, כמ"ש שש כנפים שש כנפים לאחד. דהיינו ב"פ ו'. ונקראים שרפים מבחינת השמאל שבהם, והם מוציאים מים מבחינת הימין שבהם. והם צמאים מחמת השלהבת שבהם מצד הגבורה, דהיינו מצד השמאל, ושואבים מים מצד החסד.