זהר

תמח) ואי תימא, את ן'. האי, נפקא מאת ו', דאתפשט מכללו דכר ונוקבא. ובגין דנפקת מאת ו', לאו איהו חושבנא בגרמה.

פירוש הסולם

תמח) ואי תימא את וכו': ואם תאמר, אות ן', שהיא ג"כ שחור בלי לבן. למה היא רמוזה. ומשיב, זו, הן', יוצאת מאות ו', שנתפשטו מכללה דכר ונוקבא. כלומר, הן' והו' אחת היא, אלא הן' מורה שנתוספה המלכות על הו' וע"כ נתפשטה ונעשתה לן'. ומשום שיוצאת מהאות ו', אינה בחשבון בפני עצמה, כלומר שאין לה הוראה אחרת חוץ מן הו'.