זהר

תמז) מיד ותרא האשה כי טוב וגו' במה חמאת. א"ר יצחק, ההוא אילנא סליק ריחין כד"א כריח שדה אשר ברכו ה', ובגין ההוא ריח דהוה סליק, חמדת ליה, למיכל מניה. ר' יוסי אמר, ראייה הוה. א"ל ר' יהודה, והא כתיב ותפקחנה עיני שניהם, א"ל האי ראיה בשיעורא דאילנא נקטת ליה, דכתיב ותרא האשה דייקא.

פירוש הסולם

תמז) מיד​ ותרא האשה כי טוב וגו' במא חמאת אר"י ההוא אילנא סליק ריחין כד"א כריח וגו': מיד, אחר שנגעה בעצה"ד, ותרא האשה כי טוב וגו', אר"י אילן הזה העלה ריחות כמ"ש כריח שדה אשר ברכו ה' ובגין ההוא ריח דהוה סליק חמדת ליה למיכל מניה, ומשום הריח שהיה עולה ממנו, חמדה אותו לאכול ממנו.
ר' יוסי אומר ראיה הוה רי"א שהראיה שלה הביא לה החמדה לאכל מעצה"ד, ולא הריח, שהרי כתוב ותרא האשה, א"ל ר' יהודה והא כתיב ותפקחנה עיני שניהם, א"ל ר' יהודה, הרי אחר החטא כתוב, ותפקחנה עיני שניהם, הרי שלא השיגה ראיה אלא לאחר האכילה, אבל מקודם האכילה לא השיגה רק ריח בלבד.
א"ל האי ראיה בשיעורא דאילנא נקטת ליה א"ל רבי יוסי ראיה זו שמקודם האכילה, היה בשיעור של האילן, שהוא בחינת אור נקבה, שראיה זו הביאה לה החמדה, אבל הראיה שהשיגה אחר האכילה, היתה בשיעור יותר גדול מבחינת האילן, וע"ז נאמר ותפקחנה וגו' דכתיב ותרא האשה דייקא, שכתוב ותרא האשה, ומלה האשה הוא מדויק, להורות שהראיה היתה באור של בחינת נקבה.