זהר

תמז) אבל, בחייביא, מה כתיב, דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. לא ידעו, וכי לא ידעין. אלא, חייביא, אזלי בעקימו דארחא, בהאי עלמא, ולא בעאן לאסתכלא, דזמין קב"ה, למידן להו בההוא עלמא ולאעלאה לון, בדינא דגיהנם, ואינון צווחין ואמרין ווי לן: דלא אוריכנא אודנין, ולא אציתנא, בההוא עלמא. ובכל יומא, אמרי ווי דא.

פירוש הסולם

תמז) אבל בחייביא וכו': אבל ברשעים מה כתוב, ​דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו. ושואל ולא ידעו, וכי אינם יודעים במה יכשלו. ומשיב, אלא, הרשעים הולכים בדרך עקום בעולם הזה, ואינם רוצים להסתכל שעתיד הקב"ה לדון אותם בעולם האמת ויביאם בדינו של גיהנם. והם צועקים בגיהנם ואומרים, ווי לנו שלא הטינו אזנינו ולא האזנו למצותיו בעולם הזה. ובכל יום ויום אומרים ווי הזה.